דלג לתוכן העמוד

כישלון ההסברה הישראלי: למה אנחנו עדיין מפסידים בקרב על התודעה – ואיך מתקנים את זה?

גם אחרי אירועי שבעה באוקטובר, ישראל מפסידה את קרב התודעה הבינלאומי. מדובר בפער שהולך ומתרחב בין הסברים נרטיביים לבין עובדות בשטח – וזה מה שנדרש כדי לתקן את המצב.

אבריאל בן דור דובר עיריית גבעת שמואל ומ

אבריאל בן דור דובר עיריית גבעת שמואל ומ"מ יו"ר איגוד דוברי הרשויות המקומיות בישראל

פורסם ב-13/08/2026 זמן קריאה: דקה
כישלון ההסברה הישראלי: למה אנחנו עדיין מפסידים בקרב על התודעה – ואיך מתקנים את זה?

אבריאל בן דור, דובר עיריית גבעת שמואל ומ"מ יו"ר איגוד דוברי הרשויות המקומיות בישראל

גם אחרי אירועי שבעה באוקטובר, ישראל מפסידה את קרב התודעה הבינלאומי. מדובר בפער שהולך ומתרחב בין הסברים נרטיביים לבין עובדות בשטח. הסיבה לכך שישראל מתקשה להציג חזית הסברתית אפקטיבית נעוצה במספר גורמים מבניים, וניתן לתקן זאת על ידי שינוי אסטרטגי.

עובדות מול רגשות

הבעיה המרכזית הראשונה היא השפה שבה המערכת בוחרת להשתמש. ההסברה הישראלית מתמקדת לרוב בנתונים, בעובדות ובמונחים של הגנה עצמית, בזמן שהקהל הבינלאומי מקשיב לרגשות ולסיפורים אנושיים. בזמן שמוצגים נתונים על סיוע הומניטרי וכמות משאיות, הצד השני מציג תמונות של פצועים ואובדן. ברשתות החברתיות, המסר הרגשי והוויזואלי גובר כמעט תמיד על דוחות נתונים.

עייפות הקהל המערבי

בעיה נוספת היא שחיקת הקשב. הקהל המערבי כבר מכיר את הטיעונים על כך שחמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי ובמוסדות ציבור לצורכי טרור. למרות נכונות הטיעונים הללו, הם מתקשים להתמודד מול ההשפעה החזותית של הלחימה. קהל היעד בוחן את התוצאה הסופית, ולא תמיד מתעמק בנסיבות המורכבות שהובילו אליה.

התמודדות מול מערך תעמולה מבוסס

ישראל מתמודדת מול מערכת הסברה שפועלת שנים ארוכות. ארגונים שונים השקיעו משאבים בבניית תשתית באקדמיה ובתרבות הפופולרית, תוך קידום נרטיב שממסגר את ישראל כגורם "קולוניאליסטי". המסרים הללו זוכים לאחיזה בקרב קהלים צעירים, כך שאירועי אוקטובר מוסגרו על ידם באופן מיידי בתוך תבניות החשיבה הקיימות, תוך התעלמות ממהות המעשים.

תוכנית פעולה לתיקון

כדי לשנות את המאזן, נדרש מעבר משיטות הסברה מסורתיות לפעולה יוזמת וממוקדת.

ראשית, נדרשת הפניית משאבים ליוצרי תוכן ולרשתות החברתיות. במקום להסתמך אך ורק על דוברים רשמיים, יש להעביר את המסר דרך גורמים שדוברים את השפה של הקהל הבינלאומי, תוך התמקדות בסיפורים אנושיים המייצרים הזדהות – מציאות חייהם של אזרחים החיים תחת איום וסיפוריהם של החטופים.

שנית, הכרחי לשנות את הקו ההסברתי ממגננה להתקפה. את חמאס יש למסגר באופן חד-משמעי כארגון טרור המקביל לדאעש, אשר פועל נגד עקרונות העולם החופשי ופוגע בראש ובראשונה באוכלוסייה שאותה הוא מתיימר לייצג.

לבסוף, חשוב להפנים כי מדובר בתהליך ארוך טווח. הסברה אינה מסתכמת בהודעת דוברות או בקמפיין נקודתי. בניית נרטיב דורשת פעילות עקבית ומתמשכת באוניברסיטאות, במוסדות תרבות ובזירה הדיגיטלית. פעולה שיטתית ורציפה היא הדרך המעשית לשנות את מאזן התודעה.

האתר בהרצה